פסק-דין בתיק ת"א 1421-09

האם חייב הנתבע בפרעון ההמחאה אשר הוגשה לביצוע ואשר ניתנה לתובע כבטחון לפרעון הלוואה חוץ בנקאית.

רקע וטענות הצדדים

1.         ביום 8.11.06 הגיש התובע לביצוע, במסגרת תיק הוצל"פ 22-04266-06-8, המחאה על סך 98,000 ש"ח לפרעון ליום 28.8.06. בבקשת הביצוע צויין כי שולמו 60,000 ש"ח על חשבון החוב.

            מדובר בהמחאה מחשבון הבנק הבינלאומי הראשון, סניף 109 באשקלון. בכותרת ההמחאה נרשם "שולמן סבטלנה ומארק" ומופיע מספר זהותו של הנתבע. ההמחאה רשומה לפקודת "פטשוילי מרדכי".

            בקשת הביצוע הוגשה ראשית כנגד שני חייבים, הנתבע וגב' שולמן סבטלנה.

2.         ביום 4.8.09 הגיש הנתבע התנגדות לביצוע השטר ובקשה להארכת מועד. בבקשתו טען כי השאיר שיק בידי התובע, ללא תאריך, חתימה וסכום כבטחון להלוואה בסך 12,500 ש"ח אשר נטל בפברואר 2000. הנתבע טען כי החתימה על גבי השיק אינה חתימתו. עוד טען כי פרע את ההלוואה באפריל 2000, כנגד תשלום בסך של 16,000 ש"ח אשר קיבל מיודשקין חיים, בעלה של אחות גרושתו.

            בנוסף נטען כי השיק משוך מחשבון בנק אשר נסגר בשנת 2002 ואין הנתבע מכיר את הנפרע הרשום בשיק.

3.         בהחלטת כב' הרשמת ע' גיא, מיום 5.8.10, ניתנה לנתבע רשות להתגונן בתנאים.

            שעה שלא עמד בתנאים שנקבעו, נשללה זכותו להתגונן בטענה כי חתימתו על גבי ההמחאה זוייפה.

            יתר הטענות נותרו וחזר הוא עליהן בתצהירו, מבלי שהוספו פרטים או אסמכתאות לטענותיו.

            מנגד הגיש התובע תצהיר מטעמו ומטעם בא כוחו אשר הגיש את בקשת הביצוע, עו"ד סער רשף.

            לטענת התובע, נתן לנתבע בשנת 2000 הלוואה בסך 60,000 ש"ח וקיבל את ההמחאה נשוא התביעה לבטחון, בחתימת הנתבע.

            מאחר ולא עמד הנתבע בהחזר ההלוואה הגיעו הצדדים בשנת 2003 להסכם פשרה בו הודה הנתבע בחוב בסך 50,000 ש"ח . לפרעון הסכם הפשרה מסר שיקים נוספים אשר לא נפרעו, בגין חלקם נפתח תיק הוצל"פ 22-03473-06-7, קודם לתיק נשוא התביעה.

            ביום 11.10.06 נערך הסדר נוסף עם הנתבע בו הודה בחוב בשיעור של 100,000 ש"ח אולם החוב נשוא תיק ההוצל"פ נפתח על סך של 60,000 ש"ח בהתאם לאמור בהסדר המאוחר.

דיון והכרעה

4.         אין חולק כי ההמחאה נשוא התביעה ניתנה לביטחון הלוואה חוץ-בנקאית אשר ניתנה בשנת 2000.

            לפיכך, יש לבחון את עילת התביעה על בסיס חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-1993, להלן - החוק.

            שעה שלא הותר לנתבע להתגונן בטענת זיוף וטען הוא כי השאיר את ההמחאה בידי התובע לבטחון הלוואה שנטל ממנו, רשאי היה התובע למלא בהמחאה את תאריך הפירעון וסכום החוב, ואף את פרטי הנפרע.

            (ראה, ע"א 742/68 זילברשץ נ' ברבן, פ"ד כג (1) 557).